יצחק, כמו רבים מיהודי חבר העמים, יהודי המתכחש ליהדותו, מעולם לא דרך בבית הכנסת, והנחות עולם הזה עינינוהו, כמותו גם את חבריו היהודים ושאינם.
אך כמו כל יהודי באיזהו שלב, הניצוץ מתעורר, והנשמה מחפשת משהו יותר יהודי-רוחני-אמיתי, לאן יפנה, אמו שבקשר מתמיד בקהילה היהודית בקישינב, המגיעה לבית הכנסת לעיתים קרובות, אף יש לה מינוי על עיתון חב"ד 'מעינות החיים', מציעה לבנה להצטרף אליה לבית הכנסת, לדבר ולשוחח על המעיק לו עם הרב המוכר בפי כל, הרב אבלסקי.
בשבת שובה התש"ע דרך לראשונה בחייו בבית הכנסת, התרגשות רבה אפפה אותו, איש לא הבין מדוע, בסיום התפילה, ניגשה אימו, לרעייתו של הרב, הרבנית אבלסקי, כשמספרת לה בהתרגשות שבנה עזב את הגויה שחי איתה עד עתה.
מעשה אציל זה התצרף לעבודה שמספק ימים קודם לכן, ערך ברית מילה, וחש כיותר יהודי או יהודי בגלוי, הוא עצמו, אינו יודע להסביר את ההתרגשות שאופפת אותו.
לסעודת השבת הוזמנו לאכול בביתו של רבה הראשי לצד עשרות האורחים, מה שהביא להזמינו מכיוון שדוד זקן של אימו הגיע לבקר, והזמינהו לסעודה, הצטרפו, גם הם, והוא לראשונה רואה מהו שולחן שבת יהודי-חסידי, ובפרט כזה שעל שולחנו של הרב אבלסקי.
בשבת בבוקר כובד בעליה לתורה (כנראה אף לראשונה בחייו). ולאחר מכאן החלו לשיר לו "סימן טוב ומזל טוב", מתפללי בית הכנסת לא הבינו את אשר ארע.
לאחרי אותה שבת מרוממת החל לפקוד את בית הכנסת, פעמים תדירות, וכך זה היה נראה בשבועות הראשונים, נכנס לבית הכנסת לפני תפיחת מנחה, עוד מספקים ור' דניאל מונטיאן, מפעילי חב"ד בקישינב, מניח לו תפילין, תוך כדי שמסביר לו במספר מילים מוסג קצרצר ביהדות, לאחר תפילת מנחה ניגש לרבה הראשי הרב אבלסקי, מדבר עימו מספר דקות מנשק לו את ידו, וממשיך לדרכו.
כך או כך ככל שהשבועות חולפים, ודברי התורה ששמע בביקוריו הקצרים בבית הכנסת, הביאו לידי החלטה לקבוע מזוזות בפתח ביתו, ביקור קצרצר בביתו העלה, כי כל קירות ביתו מלאים, בצלמים….
נו, מה עושים, לאחר התייעצות עם רבה הראשי, הוחלט, שיערוך שיפוצים בביתו, ויסיר את הצלמים, כעבור מספר שבועות היום המיוחל הגיע, בהתרגשות גלויה הגיע לבית הכנסת והודיע שביתו מוכן לקביעת המזוזות.
מיודעינו יצחק, יצא יחד עם ר' דניאל מונטיאן, ע"מ שיסביר לו, כיצד לקבוע את המזוזה, בפתח ביתו, מרוב צימאון לעוד מידע על יהדותו, נעמדו השניים, משך זמן, לשיעור תורה 'על הדלת'.
מאז הקשר התהדק יותר ויותר, והחל להיות שותף פעיל באירועי בית הכנסת, בהתוועדויות הנערכות בכל יומי דפגרא, ובשבתות, והמדהים מכל בהכוונתו של השליח הרב אבלסקי, יזם חוג לצעירים, פעם בשבוע בביהכ"נ, בו הוא משתתף בקביעות.
בחוג משתתפים גם חבריו שמוזמנים על ידו, ומהם: ביזנסמנים צעירים ושחקנים יהודים, הצמאים גם הם לטיפת יהדות….
